נשבע

Hebrew

Root
שׁ־ב־ע (sh-b-ʿ)

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /niʃˈba(ʕ)/
• Homophone: נִשְׁבָּה (nishbá)

Verb

נִשְׁבַּע • (nishbá') third-singular masculine past (nif'al construction)

1. to swear, to promise
   • 2007, בעז בנאי, פריז בחורף:

     הוא קם בבוקר ונשבע לא לאבד את הכוח להמשיך

     (please add an English translation of this quotation)

Conjugation

Conjugation of נִשְׁבַּע (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: להישבע / לְהִשָּׁבַע action noun: הישבעות / הִשָּׁבְעוּת
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	נִשְׁבַּעְתִּי		נִשְׁבַּעְנוּ
	second	נִשְׁבַּעְתָּ	נִשְׁבַּעְתְּ	נִשְׁבַּעְתֶּם	נִשְׁבַּעְתֶּן
	third	נִשְׁבַּע	נִשְׁבְּעָה	נִשְׁבְּעוּ
present		נִשְׁבָּע	נִשְׁבַּעַת	נִשְׁבָּעִים	נִשְׁבָּעוֹת
future	first	אֶשָּׁבַע		נישבע / נִשָּׁבַע
	second	תישבע / תִּשָּׁבַע	תישבעי / תִּשָּׁבְעִי	תישבעו / תִּשָּׁבְעוּ	תישבענה / תִּשָּׁבַעְנָה1
	third	יישבע / יִשָּׁבַע	תישבע / תִּשָּׁבַע	יישבעו / יִשָּׁבְעוּ	תישבענה / תִּשָּׁבַעְנָה1
imperative		הישבע / הִשָּׁבַע	הישבעי / הִשָּׁבְעִי	הישבעו / הִשָּׁבְעוּ	הישבענה / הִשָּׁבַעְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.

Derived terms

• אֱלִישֶׁבַע (elishéva)