קיים

Hebrew

Root
ק־ו־ם (q-w-m)

Adjective

קַיָּם • (kayám) (feminine קַיֶּמֶת, masculine plural קַיָּמִים, feminine plural קַיָּמוֹת)

1. existing
2. enduring

Derived terms

• חי וקיים / חַי וְקַיָּם (kháy vekayám)

Verb

קיים / קִיֵּם • (kiyém) third-singular masculine past (pi'el construction)

1. (transitive) To bring into existence, to create.

Conjugation

Conjugation of קיים / קִיֵּם (see also Appendix:Hebrew verbs)

non-finite forms		to-infinitive: לקיים / לְקַיֵּם
finite forms		masculine singular	feminine singular	masculine plural	feminine plural
past	first person	קיימתי / קִיַּמְתִּי		קיימנו / קִיַּמְנוּ
	second person	קיימת / קִיַּמְתָּ	קיימת / קִיַּמְתְּ	קיימתם / קִיַּמְתֶּם	קיימתן / קִיַּמְתֶּן 1
	third person	קיים / קִיֵּם	קיימה / קִיְּמָה	קיימו / קִיְּמוּ
present	all persons	מקיים / מְקַיֵּם	מקיימת / מְקַיֶּמֶת	מקיימים / מְקַיְּמִים	מקיימות / מְקַיְּמוֹת
future	first person	אקיים / אֲקַיֵּם		נקיים / נְקַיֵּם
	second person	תקיים / תְּקַיֵּם	תקיימי / תְּקַיְּמִי	תקיימו / תְּקַיְּמוּ	תקיימנה / תְּקַיֵּמְנָה 2
	third person	יקיים / יְקַיֵּם	תקיים / תְּקַיֵּם	יקיימו / יְקַיְּמוּ	תקיימנה / תְּקַיֵּמְנָה 2
imperative	second person	קיים / קַיֵּם	קיימי / קַיְּמִי	קיימו / קַיְּמוּ	קיימנה / קַיֵּמְנָה 2
notes		Uncommon in modern informal Hebrew, but used in formal speech and writing. Uncommon in modern Hebrew.

Derived terms

• קיים יחסים / קִיֵּם יְחָסִים (kiyém y'khasím)
• קיים יחסי מין / קִיֵּם יַחֲסֵי מִין